קידוחי ניסיון וקידוחי תצפית
תכנון יסודות מבנים ועבודות חפירה למרתפים מצריך מידע על הקרקע מבחינת תכונותיה ההנדסיות ומידע על מפלס מי התהום לבחינת הימצאותם.
קידוחי ניסיון למיון שכבות הקרקע ותכונותיה ההנדסיות מתבצע עם מקדח בקוטר זעיר של 3-4", באמצעות מכונה המחוברת למרכב תחתון, עומק הקידוחים בד"כ כעומק המרתפים + מחצית מרוחב המבנה. במהלך הקידוח ניטלים מדגמים מופרים ומאוכסנים בקופסאות לצורך מיון שכבות הקרקע השונות: חול, חרסית, שילוב של חול וחרסית, טין, חוואר, כורכר ועוד.
בדיקות החדרה תקנית על ידי קידוחי ניסיון
בדיקות החדרה תקנית (SPT = Standard Penetration Test) מבוצעות לאורך הקידוח (בד"כ כל 2 מ') ומספקים אינדיקציה לצפיפות הקרקע ולחוזקה. במהלך הבדיקה מוחדר צינור באורך 45 ס"מ ב-3 מקטעים שווים של 15 ס"מ לתוך תחתית הקדח הפתוח, באמצעות דפיקות פטיש מכויל בעוצמה ידועה.
התהליך המתואר לעיל הוא הסטנדרטי, ישנן בדיקות נוספות רבות ומיוחדות שניתן לבצע בהתאם לבעיה ההנדסית בביסוס המבנים.
מדידות על ידי קידוחי תצפית
קידוחי תצפית או פיאזומטרים מודדים בעקיפין את לחץ המים (פיאזו=לחץ) בתת הקרקע בשכבת אליה נקדח הפיאזומטר, המדידה בפועל מתבצעת למפלס המים (עומד מים) ומכך מחושב לחץ המים באקוויפר. השימוש היומיומי בפיאזומטרים לצרכי הנדסת קרקע והידרולוגיה של מבנים הוא בעיקר למדידת מפלס המים באקוויפר העליון לצרכי הבנת שיעור חדירת החפירה למרתפים תחת מפלס מי התהום, האקוויפר העליון לרוב איננו כלוא ומפלס המים הנמדד בפיאזומטר הוא התוצאה הסופית.
קידוח הפיאזומטר דומה לתהליך קידוח ניסיון סטנדרטי, בסוף התהליך מותקנת צנרת מחורצת בתוך הקדח (באופן דומה לבאר) המאפשרת מדידה חוזרת של מפלס המים בכל שלב.