בור חלחול
בור חלחול / באר החדרה הוא מתקן המיועד להחדיר מים לקרקע, לעיתים מכונה "באר הפוכה" עקב עקרון פעולתה ההפוכה לפעולת באר המים הקלאסית המשמשת להפקת מים מהקרקע באמצעות שאיבה.
באופן כללי מחולקת הבאר לאגף תחתון ואגף עליון, או – חתך מחלחל וחתך אטום בהתאמה.
החתך המחלחל הוא אזור החדרת המים לקרקע והחתך האטום משמש נפח אגירה לאירוע גשם רגעי ויצירת עומד מים על החתך המחלחל.
החתך המחלחל צריך לחדור בקרקע "מחלחלת": חול, כורכר או סלע סדוק.
בקרקעות שאינן מוליכות: חרסית, חוואר, סלע אטום, לא מתאפשרת החדרה, פרקטיקה קלאסית לביצוע בארות החדרה בחרסית בחצרות בתים פרטיים נמצאה שאיננה יעילה ואף מסוכנת עקב התפתחות מזהמים ומטרדים בסביבת מים עומדים.
קידוח בור חלחול
קידוח הבאר לניהול נגר בד"כ מבוצע באמצעות מקדח רוטרי (סיבובי) בקטרים 40-60 ס"מ, לתוך הקידוח מושחלת צנרת הבאר בקוטר 8-20 צול, האגף התחתון הוא צינור פילטר מחורץ המאפשר זרימה המים דרכו, האגף העליון הוא צינור אטום.
ברווח שבין צינור הפילטר לבין הקדח ממלאים מצע גרנולרי מתאים (בד"כ קוורץ). ברווח שבין הצינור האטום לבין הקדח ממלאים חומר איטום (דיס צמנטי/ בנטוניט).
חלחול מים בסביבת מבנים
חלחול מים בסביבת מבנים משפיעה על יסודות המבנים לרעה, ולכן דרוש בחינה מעמיקה של יועץ הקרקע ושל יועץ ההידרולוגיה לנושא.
ההנחיה הסטנדרטית היא להרחיק את בארות ההחדרה 5 מ' מהמבנה, אלא שבמרבית המגרשים לא קיים מרחק של 5 מ' בין קו הבניין לגבול המגרש ולכן הנחיה זאת איננה ריאלית.
לאחר בחינה מעמיקה של תנאי הבעיה ההנדסית (סוג המבנה, סוג היסודות ועומקם, חתך הקרקע) ייקבע עומק באר ההחדרה ככה שלא תתקיים אינטראקציה עם היסודות.