יועץ הידרולוגיה

יועץ הידרולוגיה להערכת מי מפלס מי תהום עתידי

בניה תת"ק (מרתפים) לעיטים חודרת או כמעט וחודרת תחת מפלס מי תהום.

מפלס המים איננו קבוע ומשתנה בהתאם למאזנים הידרולוגים באקוויפר. לצורך תכנון איטום במבנה התת קרקעי ותכנון היציבות ההידרוסטטית של המבנה הגלובלי יש צורך בהערכת מפלס מי התהום המירבי שצפוי לפקוד את האתר.

הערכת המפלס מתבצעת באמצעות למידה אחורה בזמן של היסטורית המפלסים בתא השטח, והערכה קדימה בהתחשב במצבי קיצון של הפסקת הפקת מים מהאקוויפר והתייצבות המערכת ההידרולוגית של חלחול וזרימה באקוויפר.

יועץ הידרולוגיה לצרכי תכנון עבודה תחת מי תהום

בניה באזורים הצפופים בקרבה לחוף מצריכה חניונים תת קרקעיים, לפעמים אפילו ב 2-4 מפלסים החודרים תחת מפלס מי התהום מספר מטרים.

לצורך הבניה יש לבצע השפלת מי תהום (הנמכת מפלסים) זמנית באזור האתר.

שאיבת מים באזורים אורבניים היא פעולה מסוכנת שמחייבת תכנון וערנות בנוגע להשפעה על המבנים והתשתיות הסובבים, לצורך כך יש לנסות להפחית ככל שניתן את ספיקות השאיבה באמצעות העמקת קירות סלרי אטומים בהיקף המגרש, להלן מחסום הידרוואלי.

עלות המחסומים יקרה מאוד ומעמידה את כל הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים כיום בסימן שאלה.

בתמונה למעלה מוצגת מערכת בקרה על מערך שאיבה בתחנת הרכבת הקלה של שאול המלך, שכללה השפלת מים לעומק של 7 מ'.

המערך כלל 20 בארות שאיבה וקווי פינוי לנחל איילון ולמתחם החדרה וולוולסקי שנפרסו ברחבי העיר ת"א על צירי מנחם בגין ונוח מוזס.

עבודות השאיבה נמשכו כחצי שנה, באתר זה  היו אתגרים ביצועיים רבים: סתימת כל בארות השאיבה עקב מעבר מכונת קידוח המנהרות והזרקת דיס לקרקע, מים כלואים ע"ג שכבה אופקית אוטמת שלא ניתן היה לנקזם באמצעות מערך השאיבה, השפעה הדדית של בארות החדרה במתחמי שאיבה קרובים (עזריאלי טאון, ותחנת ארלוזורוב).