פרט הביצוע הטיפוסי הוא להנחת דיפון אבנים מסותתות, בגבם מצע מנקז בעובי של 20-40 ס"מ, בגבו בד גיאוטכני למניעת תנועת דקים מהקרקע, ובגבו קרקע מילוי או טבעית. את אבני המסלעה ניתן להזמין בממדים ובטיב שיטוח משתנה.
אם אין מניעה לביצוע מסלעות משיקולים אדריכליים (גימור) או הנדסיים, תהיה המסלעה הפתרון בעל התפקוד הטוב ביותר מכל פתרונות התמוך הקיימים. תפקוד טוב נמדד ברגישות לתזוזות, אשר כלל לא קיים במסלעה, עקב אי רציפות האלמנטים המרכיבים אותה והיכולת לקבל תזוזה ללא פגיעה בתפקוד או באסתטיקה.
שיפוע ביצוע המסלעות המקובל הוא כ-1H:4V, ויכול להיות תלול עד לכדי 1H:6V שהוא שיפוע כמעט אנכי (80 מעלות).
שיטת הביצוע של המסלעה כאלמנט דיפון קרקע (השמת שכבת אבן יחידה) מגבילה את השימוש בה לגובה רדוד מאוד (עד כ-3.5 מ`) וליכולת נשיאת משקלים נמוכים מאוד בפני השטח. באופן תיאורטי, באם תבוצע מסלעה בגיאומטריה של קיר כובד קונבנציונלי, תהיה המסלעה יכולה לשאת משקלים זהים.
באזורים מסוימים בארץ, מסלעות נמצאו כמוקד משיכה של סלע מפיצי מחלות, בעקבות זאת נאסר השימוש במסלעות באזורים אלו, פתרון של התזת דיס צמנטי על המסלעות עשוי לעזור.
תכנון המסלעה:
בתכנון קיר כובד מביאים בחשבון כשל החלקה והיפוך. כשל ההחלקה במסלעה מגרה יותר את המחשבה בשל היותה לא רציפה, אך שילוב הכוח האופקי המתגבר עם העומק והעובדה שמקדם החיכוך בין הסלעים גבוה מאשר סלע-קרקע קובעים את מקור ההחלקה להיות בתחתית הקיר בגאומטריות סטנדרטיות.
היות המסלעה גמישה מאוד מאפשרת התפתחות תזוזה בגבה והפחתה של לחץ העפר למינימום האפשרי ובכך פוחתים הכוחות האופקיים על הקיר.
כללים סטנדרטיים נקבעו לצרכי תכנון מסלעות במדריך FHWA-CFL/TD-06-006 כלהלן:
- הטמנת הבסיס – לפחות חצי מטר
- רוחב אבן הבסיס – לפחות חצי גובה הקיר
- רוחב אבן הראשה – 30% מגובה הקיר או חצי מטר (המקסימלי מבניהם)
פרטי ביצוע סטנדרטיים
· סדר שכבות בזווית נטיית הקיר בקירוב ע"פ הסדר הבא: קרקע מילוי, בד גיאוטכני, מצע מנקז, מסלע. פרטים אודות הבד הגיאוטכני והמצע המנקז נתונים באיורים המצורפים.
· טופולוגית סידור האבנים בחזית באופן כזה שלא יווצרו מישורים אנכיים או אופקיים רציפים (מתואר באיור).
· צינור ניקוז שרשורי בתחתית המסלעה (כמתואר באיור המצורף)
· 30 ס"מ עליונים בראש המצע המנקז – שכבת קרקע לא חדירה (חרסית מהודקת) או דייס צמנטי ובראשה יציקת תעלת בטון.
