מהם השלבים שמהנדס גיאוטכני מבצע?
השלב הראשוני של יועץ הקרקע בכל פרויקט, הוא חקר חתך הקרקע באתר הספציפי באמצעות קידוחי ניסיון.
עומק וכמות קידוח הניסיון נקבעים לפי שילוב המאפיינים: גודל המבנה, משקל המבנה וחתך הקרקע הצפוי.
אפיון חתך הקרקע מתבצע ע"י מיון ויזואלי לחומר המחולץ מהקידוח, לפעמים גם יישלחו חלק מדגימות הקרקע לבדיקות מעבדה לצורך אפיון מתקדם.
בשלב השני ישרטט המהנדס הגיאוטכני את חתך הקרקע באתר על רקע תכנית הבניה, בכדי לזהות את שכבות הקרקע אליהן יחדרו היסודות ולזהות את הקרקע איתה המבנה יהיה במגע.
בשלב השלישי יופק דוח הקרקע/ דוח גיאוטכני, המסכם את חתך הקרקע באתר ואת הנחיות הביסוס למבנה המתוכנן.
הנדסה גיאוטכנית למה צריך את זה?
הנדסה גיאוטכנית עוסקת גם באפיון רעידות אדמה באתרים, העוצמה הצפויה בהסתברויות שונות ובתדירויות שונות, ובנוסף גם מאפיינים סינגולריים כמו: התנזלות קרקע ואובדן חוזק מוחלט בזמן רעידת אדמה, הגברה ורזוננס באתר כתוצאה משכוב קרקע, גלישת מדרונות ועוד.
תחום ההנדסה הגיאוטכנית מאתגר בכל פרויקט, בשונה מכל תחום תכנון אחר בענף הבניה, לא ניתן להכניס את העבודה למסגרת חישובית כללית, תנאי הקרקע משתנים בכל אתר וכך גם שיטות הביסוס ושיטות הביצוע. נוכחות מים בקרקע או העדרם משנה את פני הפרויקט מבחינת הנדסת קרקע, דבר שלעיתים לא ניתן להעריך במדויק עד התחלת הביצוע בפועל.
מי רשאי לספק דוח הנדסה גיאוטכנית?
הנדסה גיאוטכנית מתבצעת על ידי מהנדס גיאוטכני בלבד. ההשכלה הדרושה למהנדס גיאוטכני היא תואר ראשון B.Sc בהנדסת מבנים, ותואר שני M.Sc בהנדסה גיאוטכנית. כל שילוב אחר איננו אפשרי לקבלת הסמכה לעיסוק בתחום ההנדסה הגיאוטכנית.
בתמונה מטה מוצג מאגר מים, מבנה המייצג את ההנדסה הגיאוטכנית בשיאה, שלד המבנה למעשה הוא סוללות עפר מהודקות שצריכות להתמודד עם לחצי המים הפנימיים בזמן שגרה, בזמן רעידות אדמה, ובזמן הצפה. חלק ממבנה הסוללה הפנימי משלב פרט לניקוז מים מהיר ובטוח במידה ויתרחש כשל באיטום הפנימי של המאגר. עומק המאגרים בארץ מגיע לעד כ-20 מ' ובחו"ל אף יותר.
בתמונה מטה מוצג המצוק החופי המוכר בישראל, אשר מתכלה עם השנים. גם נושא זה בתחום ההנדסה הגיאוטכנית. התופעה הגלובלית היא נדידת חולות בחופים עם כיוון תנועת זרמי האוקיינוס, מחסומים שהוצבו דרומה מונעים הגעת חול חדש, בזמן שנדידת החול צפונה לא מפסיקה (מחסומים = מרינות, מעגנים, שוברים, תעלת סוואץ) ובכך נוצר מאזן חול שלילי. החול נסחף מתחתית המדרונות ומאכל אותם בתחתית עד אשר מתרחשת קריסה של המדרון מטה. תופעות הקריסה מתרחשות בחורף בזמן שמתרחשות סערות וגלים גבוהים שוטפים את המדרונות בעוצמה.
בתמונה מטה מוצגת מחצבת דולומיט לצרכי תעשיית הבטונים והאספלטים, בד"כ קיים נוהל חציבה סטנדרטי בטרסות מוגדרות שנכון לכל מחצבות הדולומיט, אם כי ממצאים סינגולרים מצריכים התייחסות המהנדס הגיאוטכני. ניתן להבחין בתמונה מטה בניתוק של גוש סלע בנפח של 200 מ"ק (משקל 500 טון), זהו אירוע לא שגרתי ומסוכן מאוד לעובדים במחצבה.
